תוכן

ז) ונשארו עתה ב' פירקין, והם פרק תחתון דנצח דעתיק, ופרק תחתון דהוד דעתיק, ואלו נתחברו יחד במלכות דעתיק, ושם נתלבשו, ונעשה מהם ב' דדים אל בחי' המלכות דא"א בשתי צדדיה, והם כעין דמיון שני דדי הבהמה, שהם למטה ולא למעלה, כמו דדי האשה. ותועלת דדים אלו הוא, שהם היו מניקים אז שפע, אל הז' כלים, שהם ז' מלכי אדום שמתו כנז"ל, וירדו לעולם הבריאה. ובהיותם שם, הם יונקים משני דדים אלו החיות הצריך להם בהכרח ולא יותר, רק בצמצום, להחיות עצמם בלבד. וזהו סוד פסוק, גמולי מחלב עתיקי משדים, הם שני שדים הנזכרים, הנעשים מתרין פרקין תתאין דנצח והוד דעת"י כנזכר. וזהו סוד המלך, הנקרא הדד בן בדד, שתמצא בו שני פעמים דד דד, שהם שני דדים הנז'. ואח"כ נשתנה שמו, ונעשה הדר ברי"ש בסופו, שהוא בחי' יסוד, וכמו שיתבאר במקומו בע"ה. וכבר הודעתיך למעלה, כי באלו הכלים שמתו וירדו בעולם הבריאה, ירד ג"כ עמהם כח חיות להחיותם, בערך זמן הדורמיטא והשינה אשר באדם, אבל לא מתו לגמרי כנז"ל. ועוד יתבאר זה בדרושים אחרים בעז"ה. אמר הכותב, פקח עיניך, איך מה שהעלים למעלה בענין מלכות של אריך, שאינה רק בחי' העטרה, הוצרך לגלותה עתה בענין עת"י, שהזכיר בה בחי' עטרה המתלבשת ביסוד דאריך. ועוד בחי' מלכות, המתלבשת במלכות דאריך, המניקה לשבעה מלכי אדום שירדו בבריאה, וצ"ע.